Gemara
Z Judaismus
Gemara je v podstatě komentář k Mišně, s kterou tvoří Talmud.
| Toto je příliš stručné. A protože práce je mnoho a času málo, prosíme vás o pomoc. Pomozte nám tím, že článek vhodně rozšíříte. Nejste-li ještě editorem, napište nám. |
Komentáře ke Gemaře
text rav Jarona Ben Davida בפרשנות על הגמרא
הספרות שאחרי הגמרא התחלקה לשניים: פרשנות על הגמרא, ופסיקת הלכה. בשיעור זה נתמקד בפרשנות על הגמרא.
בדף הגמרא הרגיל ישנם, מלבד הטקסט של הגמרא, עוד שני פירושים חשובים: רש"י, ר' שלמה יצחקי, שכתב גם פרשנות על התנ"ך, כתב פירוש מקיף כמעט על כל הש"ס. זהו הפירוש היסודי והמקיף ביותר. דור אחד אחריו, התחילו להיווצר קובצי התוספות. התוספות נכתבו ע"י חכמים רבים שלמדו ביחד, שאלו שאלות והקשו מגמרא על גמרא וכדומה. מסופר שכל אחד מהם הכיר, כמובן את כל הגמרא, אבל היה מתמחה בעיקר במסכת אחת מתוך הש"ס, וממנה היה יודע להקשות או לתרץ דברים שונים. התוספות נערכו במקומות שונים וע"י אנשים שונים, והצורה הסופית שבה הדברים מודפסים בדף הגמרא היא שילוב של כמה בעלי תוספות. כמה מבעלי התוספות הידועים הם: רבינו תם ורשב"ם, הנכדים של רש"י, ר' אליעזר מטוך, ר' שמשון משאנץ, רבינו פרץ, ר' יצחק בר' אשר (ריב"א), ר' אשר ברבי יחיאל (הרא"ש) ועוד.
פירושים רבים נכתבו על התלמוד במהלך השנים. חלקם, כאמור, הודפס כחלק מהגמרא, על הדף או בסוף המסכת, וחלקם 'לא זכה' לכך, גם אם הפירושים הללו חשובים לא פחות. ר' מאיר הלוי אבולעפיה, הרמ"ה, שחי בספרד במאה השלוש עשרה, כתב פירוש מקיף מאוד על מסכת בבא בתרא, אך לא הוכנס לדפוסי הגמרא הרגילים, וספרו הודפס בנפרד. מכל מאות פירושי הגמרא שנדפסו, משום מה רק פירוש זה נתרם למדרשה...
כאמור, התלמוד לא נכתב בעברית, אלא בארמית. היום זו כבר אינה השפה המדוברת, ולכן אנו נזקקים למילונים שיתרגמו לנו את המלים הקשות. במדרשה ישנו מילון מצויין של עזרא ציון מלמד, שמתרגם מארמית לעברית, וכמו כן ישנו מילון שמתרגם לאנגלית.
כאמור, ישנם בגמרא הרבה מעבר להלכות ולפרשנות על המשנה. בתוך הדברים מובאים מימרות מחכימות וסיפורים על גדולי התנאים והאמוראים. ספרים רבים ליקטו מתוך הש"ס את המאמרים הללו, בכדי שיהיה קל למצוא אותם מבלי צורך לדעת את כל הש"ס. כך הוא הספר 'מעשי הגדולים', שמתרגם את כל הסיפורים שבש"ס, וכך הוא הספר 'אוצרות הש"ס' שמביא את כל המימרות בש"ס מסודרים לפי נושאים. בתוך הגמרא ישנם גם סיפורים ומדרשים שאינם מובנים באופן פשוט, והם בעלי משמעות עמוקה יותר מהרובד הפשטני. ספרים רבים עוסקים בביאור החלק הזה בש"ס. הידועים שבהם הם פירושיו של המהרש"א, (ר' שמואל אליעזר אידליש) שחי במאה השש עשרה בקראקא, ופירושיו מודפסים בסוף כל מסכת, והמהר"ל, בחידושי האגדות שלו.
עם ריבוי הפירושים על התלמוד, התעורר הצורך לכתוב חיבור מקיף על כל מה שמופיע בתלמוד ובפירושים המאוחרים. האנציקלופדיה התלמודית מקיפה את כל ספרות המשנה, הגמרא, הראשונים והאחרונים, ומסודרת לפי ערכים. הפרוייקט הגדול הזה עדיין בעיצומו, ובינתיים יצאו רק עשרים ושניים כרכים, שהם כמחצית מכל הפרוייקט. מי שמחפש את כל המידע על 'ברית מילה' או 'יום טוב' או 'גוי' או 'גר' וכדומה, ימצא את כל מבוקשו בספר הזה. המלה האחרונה בהדפסת התלמוד הבבלי היא מהדורת הרב עדין שטיינזלץ. במהדורתו הוא שימר את סדר הדפים מדפוס וילנא הידוע, אך הכפיל כל עמוד בשניים. מלבד הגמרא, פירוש רש"י ופירוש התוספות שעל הדף, ישנו תרגום לעברית של כל הגמרא, עיונים שונים, ענייני הלכה שונים, וחידושים נוספים כגון מימצאים ארכיאולוגיים וכו'. עדיין לא יצאו לאור כל מסכתות הש"ס, ובנוסף לתלמוד הבבלי היה גם נסיון יחיד במינו לעשות דבר דומה עם התלמוד הירושלמי. בינתיים יצא פירוש רק על מסכת פאה.
