Halacha

Z Judaismus

Vývoj halachy

text: rav Jaron Ben David

שיעור מס' 4 - השתלשלות ההלכה במקביל לפרשנות על התלמוד, שעליה דיברנו בשיעור שעבר, התפתח סוג נוסף של ספרות יהודית, כנראה הסוג המפותח ביותר, והוא ספרות ההלכה. כמובן שעיקר התורה שבעל-פה הוא ההלכה, האומרת לנו כיצד להתנהג מהרגע שקמים בבוקר ועד שהולכים לישון, בכל ימות השנה, ובכל אירועי החיים. כאמור, דברים אלו הם עיקר נושאי המשנה, אך הגמרא הרחיבה הרבה מעבר להם. בדורות שאחרי הגמרא, התחילו רבנים לדלות מתוך הגמרא את פסקי ההלכות. הספר החשוב ביותר שהתחיל בעבודה שיטתית זו הוא ספרו של ר' יצחק אלפסי, שחי במאה האחת עשרה במרוקו ואח"כ בספרד. הוא העתיק את הגמרא, אבל רק את קטעי ההלכה מהגמרא. אם היו דיונים ארוכים, העתיק רק את השורה התחתונה, ואם היו סיפורים - הוא פשוט מחק אותם. ספרו עוסק רק במסכתות הנוהגות בזמן הזה, כלומר: מועד, נשים ונזיקין, וכן מסכתות ברכות וחולין. רבים התנגדו לשיטתו, מפחד שעכשיו יפסיקו ללמוד את הגמרא וילמדו רק את ספרו, וכך יאבדו את כל החכמה והמוסר שנמצאים בגמרא. הפחד הזה, במהלך ההסטוריה, התברר כטעות. ספרו אמנם משמש אבן יסוד לספרות ההלכה, אך מקומה של הגמרא אינו נפקד כתוצאה מכך. להיפך - אנשים לומדים את התלמוד ביתר עיון, תוך השוואה לדברי הרי"ף. ר' משה בן מימון - הרמב"ם - חי בספרד, משם ברח למרוקו, משם לישראל, ומשם למצרים. הוא התפרסם מאוד כרופא המלך בספרד, ואח"כ במצרים. הוא הושפע מאוד מספרו של הרי"ף, והחליט לכתוב ספר שיהיה מסודר יותר מספרו של הרי"ף. סדר ההלכות של הרי"ף עדיין מסודר בדיוק לפי הגמרא, כך שאפשר למצוא הלכות שבת במסכת כתובות והלכות אבלות במסכת מועד קטן. הרמב"ם סידר את ההלכות לפי נושאים, שאינם קשורים לסדר התלמוד. לצורך כך הוא חיבר את המשנה תורה, בארבעה עשר חלקים (נקרא גם 'היד החזקה'). שוב, רבים קמו כנגד שיטה זו, והפעם משלוש סיבות: הראשונה, כמו החשש מספרו של הרי"ף, שרבים ינטשו את הגמרא וילמדו רק את ספרו, מה עוד שהוא כתב בהקדמה לספרו שמעתה מה שצריך ללמוד כדי לדעת את ההלכה, זה התורה והספר שלו. הסיבה השניה היא בגלל העובדה שהוא לא ציין את המקור להלכותיו, ואי אפשר לבדוק מניין הוא שאב את ההלכות הללו. הסיבה השלישית היא כנראה דעותיו הכלליות של הרמב"ם שהיו קרובות מאוד לפילוסופיה, והוא אף כתב ספר מחשבה - מורה נבוכים (שעליו נדבר בשיעור הבא) - שעורר עליו גל עצום של התנגדות. כיום, ספרו הוא אבן יסוד חשוב מאוד, שעליו מבוססים כל ספרי ההלכה שאח"כ. הספר מקיף את כל מקצועות היהדות, ואפילו את המחשבה היהודית. מאוחר יותר, חי באשכנז ובספרד רבינו אשר. הוא עשה שילוב בין שני סוגי הספרות - פרשנות התלמוד וספרי ההלכה, וכתב פרשנות על התלמוד עם דגש על ההלכה. (הוא גם שילב בין בית המדרש האשכנזי לבית המדרש הספרדי, היות והיה חלק משניהם). גם הוא, כרי"ף, לא הביא בספרו הלכות שאינם נוהגות בזמן הזה. בנו, ר' יעקב בן הרא"ש, כתב ספר אחר, ובו סידר רק את ההלכות הנוגעות להיום, בארבעה ספרים, שנקראו ארבעה טורים: אורח חיים (על חיי היום יום, השבת והמועדים), אבן העזר (על ענייני נשים ונישואין) חושן משפט (על ענייני משפטים ונזיקין) ויורה דעה (כשרות, נדה, אבלות ועוד). ספר זה שימש אח"כ יסוד לספרו של ר' יוסף קארו, השולחן ערוך. ר' יוסף קארו חי במאה השש עשרה בצפת, וכתב את ספר ההלכה שהתקבל על כל העם היהודי עד היום. זהו השולחן ערוך. הוא כתב זאת לא לפני שכתב פירוש מקיף על שני ספרי ההלכה הגדולים שקדמו לו, הרמב"ם והטור (כסף משנה, ובית יוסף). במקביל לו, חי בקראקוב ר' משה איסרליש. גם הוא הכין ספר דומה על הטור, ואף הכין ספר הלכה מקביל לשולחן ערוך, כיון שלא ידע על כתיבת השולחן ערוך. לאחר שראה את חיבורו של ר' יוסף קארו, לא רצה שיהיו שני ספרים שיעוררו מחלוקת גדולה, ולכן הוסיף הערות משלו על הספר של השולחן ערוך, לפי מנהגי אשכנז. הספר, שהודפס עם ההערות הללו, התקבל בכל תפוצות ישראל, ומשמש עד היום כספר ההלכה הייחודי כמעט בכל העדות. (מלבד התימנים שנוהגים לפסוק כמו הרמב"ם). צורת הפסיקה של השו"ע היא כמעט תמיד ע"פ הרוב מבין שלושת הפוסקים שקדמו לו: הרי"ף, הרמב"ם והטור. כל ספרות ההלכה שנכתבה אחרי השו"ע התייחסה אליו. בדפוסי השו"ע הודפסו חיבורים רבים מסביב לטקסט של השו"ע עצמו, כמו המגן אברהם, הט"ז, הש"ך, חלקת מחוקק, בית שמואל, סמ"ע, הגר"א ועוד. השולחן ערוך במהדורתו הרגילה עם כל הפרשנים, נמצא במדרשה. בספר 'מערכת השולחן' מופיע השולחן ערוך (עם הערות הרמ"א, כמובן) מתוך הספר 'יורה דעה' עם סיכום דברי הש"ך והט"ז בלבד. במדרשה נמצאים מערכת השולחן על מליחה, בשר וחלב ונדה. הספרות שהתפתחה מאוד בכל התקופות, החל מתקופת הגאונים, היא ספרות השו"ת. רבנים קיבלו תמיד שאלות מקהילתם ומקהילות אחרות, והתשובות שהם שלחו נקבצו לחיבורים, שהיוו ספרי יסוד לפסיקת ההלכה בכל התקופות. גם ראשונים שכבר הזכרנו, כמו הרמב"ם, הרא"ש, הבית יוסף והרמ"א כתבו שו"תים. כיום ישנם אלפי ספרי שו"תים, ואחת הדרכים להשתמש במספר העצום הזה היא 'פרוייקט השו"ת' של אוניברסיטת בר אילן, שהכניסה למאגר מאות ספרים, שניתן לחפש בהם מה שרוצים. במדרשה נמצאים שני שו"תים מתקופות שונות. הנודע ביהודה, ר' יחזקאל לנדאו, שהיה רב ראשי בפראג במאה השמונה עשרה, כתב שו"ת בשתי מהדורות. הרב נח לנדסברג, שמשמש כיום בבית הדין בפראג, ערך גם הוא שו"ת, בשם פניני הוראה. חוץ משני הספרים הללו, ישנו ספר אחר, שאולי אפשר להגדיר אותו גם שו"ת, אבל הוא מסוג אחר לגמרי. הספר 'משא הלכה' שנמצא במדרשה באנגלית, הוא שאלות שנועדו לשמש לחזרה, והתשובות מופיעות בספר. הרב שניאור זלמן מלאדי, מייסד תנועת החסידות, חי גם הוא במאה השמונה עשרה. גם הוא כתב ספר הלכות, על חלק אורח חיים, חלק מיורה דעת (שחיטה, טריפות ונדה) וקצת מחושן משפט. בהתאם לספר זה נוהגים חב"ד עד היום. כיון שגם הוא קרא לספרו 'שולחן ערוך', היום הוא נקרא 'שולחן ערוך הרב'. ר' אברהם דאנציג כתב ספר שמסכם את ההלכה לפי מנהגי אשכנז. הספר על חלק אורח חיים נקרא חיי אדם, בעוד הספר על יורה דעה נקרא חכמת אדם. סדר ההלכות בספרים אלו אינו לפי השולחן ערוך, אלא על פי סדר שקבע המחבר. ר' שלמה גאנצפריד, שחי במאה התשע עשרה בהונגריה, כתב ספר שמסכם את החיי אדם, אבל לא רצה לקרוא לו 'קיצור חיי אדם', מסיבות שיווקיות כנראה, ולכן קרא לו 'קיצור שולחן ערוך'. במדרשה ניתן למצוא את הקיצור שולחן ערוך בעברית ובאנגלית. ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כתב ספר הלכה על כל חלקי השולחן ערוך, בשם ערוך השולחן. הוא גם הוסיף חלק על המצוות שאינן נוהגות בזמן הזה, וקרא לו: ערוך השולחן העתיד. ר' יוסף חיים מבבל כתב ספר שמבוסס על פרשיות השבוע, אך בעצם הוא מלא בשיחות שמתחילות מהפרשה ועוברות לתחומים הלכתיים, בחלקי אורח חיים ויורה דעה. כיון שעיקר מטרתו היא להגיע לתחום ההלכתי מתוך המדרשים והדברים המושכים את הלב, לפעמים הקשר בין הפרשה לבין הדברים הנידונים בה הוא רופף. לספר זה הוא קרא 'בן איש חי', שמשמש יסוד לכל פסיקת ההלכה הספרדית היום. ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, ידוע בשם 'החפץ חיים' על שם הספר שכתב על שמירת הלשון. הוא השתמש בפסוק "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע", ואמר שמי ששומר על לשונו, מובטח לו שיזכה לחיים ארוכים. הוא אכן זה לחיות עד גיל תשעים. מלבד החפץ חיים, הוא גם כתב ספר על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, שבו סיכם את כל הדיעות של כל אותם ספרים שנכתבו, ופסק את ההלכה. ספרו, המשנה ברורה, הוא ספר יסודי מאוד לפסיקת הלכה בכל חלק אורח חיים, היות והוא מקיף את כל הספרות שקדמה לו. כשמדברים על הלכות שבת, צריך להקדיש לכך נושא מיוחד. ראשית, בגלל ריבוי ההלכות שנתקלים בהם מדי שבוע, ושנית - בגלל ההתקדמות הטכנולוגית במאה האחרונה. הספר 'שמירת שבת כהלכתה' מקיף את כל נושא שמירת השבת באופן מצויין, ונוח מאוד. הספר שמירת שבת כהלכתה נמצא במדרשה בעברית ובאנגלית סט ספרים בנושא שבת, של הרב שמחה בונים כהן, נמצא במדרשה באנגלית. ספר אחד עוסק בהלכות שבת השייכות ל..., ספר שני עוסק בהדלקת הנר, קידוש סעודות והבדלה (יש שני עותקים שלו במדרשה), וספר שלישי עוסק באמירה לעכו"ם. ספר נוסף בסדרה עוסק בהלכות יום טוב. הספרים נכתבו באנגלית, וההערות - בעברית. ספר מעניין המראה את הלכות שבת, וכיצד הן משתלשלות מאבות המלאכה, הוא ספר השבת, של יחיאל מיכל שטרן, שמלווה בצילומים וציורים הממחישים את ההלכות וההגדרות של המלאכות. ספר דומה של אותו מחבר, הלכות ארבעת המינים, מביא פרטים על הלכות ארבעת המינים, עם תמונות טובות מאוד של כל סוגי המינים הכשרים והפסולים. ספרים רבים מסכמים את ההלכות בתחומים מסויימים, ונועדו לשנן את ההלכה. סדר ההלכות, לכן, אינו בהכרח זה של השולחן ערוך, שבו תוכל למצוא את מה שאתה מחפש לפי הסימן הידוע במפתח. הספר 'ליקוטי הלכות' של חסידות ברסלב נועד כנראה ללימוד כזה, היות והוא מסודר לפי נושאים לפי הסדר האלפביתי. בכרך הנמצא במדרשה נמצאים הלכות מהערך נדרים ועד הערך שילוח הקן. כנראה שישנם עוד שלושה כרכים שאינם בידינו... הלכות ברכות הן הלכות מסובכות מאוד. לכן, למרות שאלו הלכות שנתקלים בהן מדי יום, רבה מאוד המבוכה בהלכות אלו. ישנה חוברת קטנה מאוד שיכולה לעזור בברכות הנהנין, והיא 'מדריך ברכות הנהנין'. ספר ארוך ומפורט יותר הוא הספר פתחי הלכה, שמכיל את כל חילוקי הדינים והפרטים. הספר פתחי הלכה על הלכות ברכות נמצא במדרשה בעברית. הספר חיי משה הוא ספר הלכות משולחן ערוך או"ח, סימן א - קכז. הספר כשרות בבית, של הרב וגשל, הוא ספר שמסכם את הלכות כשרות בקצרה ובאופן ברור. זהו תרגום של ספר שנכתב במקורו באנגלית, וחבל שאין במדרשה את המקור באנגלית. הספר הלכות יו"ט וחוה"מ של הרב וגשל, דוקא נמצא במדרשה באנגלית. הלכות פסח, גם הם הלכות רבות ומסובכות. הספר הלכות ומנהגי פסח, של ר' הורוביץ, הוא ספר שמביא את ההלכות והמנהגים של חב"ד בחג הפסח. ישנה סדרה של ספרי הלכה שנכתבו באנגלית, אם כי ההערות הן בעברית. הספרים, של הרב איידר מישיבת איידר, לייקווד, עוסקים בהלכות פסח, שבת, תפילין ונדה. הרב אליהו כי טוב, שכתב את ספר התודעה, שעליו נדבר בשיעור הבא, כתב גם את הספר 'איש וביתו' שיש בו הלכות והערות בנושא הבית היהודי. הספר, של הרב לאם: The Jewish way in love and marriage עוסק גם הוא בהלכות נדה וברעיונות של הבית היהודי. ספר דומה לו, אך בנושא אחר לגמרי, הוא: The Jewish way in death and mourning. הספר הזה מכיל את כל הלכות אבילות, עם הרעיונות העומדים מאחוריהם.